פלפונס – חופשה בלתי נשכחת ביוון – חלק א'

להחליט על טיול ביוון זה קל, עכשיו לכו תתמודדו עם השאלה לאן ביוון?
אחרי ארבע חופשות נפלאות במקומות שונים ביוון, ממליצה לכם מעומק הלב על טיול בפלופונס או פלפונסוס, יוון.

חצי האי פלופונס נמצא בחלקה הדרומי של יוון היבשתית ומחובר ליבשה בשתי נקודות ששוות ביקור:
בתעלת קורינטוס המפורסמת, עליה עוברים בדרך לכאן מאתונה ומהצד השני בגשר התלוי הארוך באירופה (ריו-אוטריו) עליו עוברים כשנוסעים לכיוון צפון יוון או לאי לפקדה.

למה אני ממליצה דווקא על טיול בפלופונס (פלפונסוס)?

בגלל החופים הנפלאים
הנופים עוצרי הנשימה
האוכל הטרי והמשובח
מסלולי הטיול בטבע
בגלל האנשים המקסימים שגרים כאן בכפרים קטנים ולא תיירותיים, בגלל שכאן מרגישים את יוון האמיתית והפשוטה.
כדי להגיע לפלופונס לא צריך מעבורות וטיסות פנים, שזה יתרון אדיר כשמטיילים עם ילדים.
ולא פחות חשוב – מדובר בטיול נהדר בתקציב נמוך.
אז יצאנו למסע של שבועיים ברכב שכור בפלופונס.

להתעורר מול המפרץ הסרוני – הכניסה אל הפלופונס:

אני מתעוררת מוקדם בבוקר במלון הדרכים אליו הגענו אתמול בלילה הישר משדה התעופה באתונה,
יוצאת אל המרפסת ומביטה אל המפרץ הסרוני שנפרש מולי.
הלב מתחיל לפעום בהתרגשות לקראת המסע המתוכנן בפלופונס.

כולם עדיין ישנים.
אני מסתכלת על האיים הפזורים בים, הקרובים אלי הם האיים אגיסטרי ואגינה.
אני נהנית להגיד את השמות האלה בקול רם כי הן מזכירות לי את האיליאדה והאודיסאה.

מיקה מתעוררת.
עם מי את מדברת? היא שואלת אותי
עם אף אחד אני עונה. בואי, תראי את המפרץ הסרוני.

שעה אח"כ וארבעתנו מסיימים את ארוחת הבוקר, כמעט לבדנו במסעדה שבחצר המלון.
מתחתינו הים, כחול וצלול.
כמה התגעגעתי לסלט היווני, עם הטעם הפשוט והמושלם:
מלפפון, עגבניה, בצל, זיתי קלמטה, חתיכה עבה של גבינת פטה עליה מפוזר בנדיבות אורגנו יבש והמון שמן זית.
מדהים איך דבר פשוט יכול להיות כל כך טעים.

רונן עולה לחדר לארוז ואנחנו יורדות אל החוף המרוצף באבנים לבנות.

השעה מוקדמת ועדיין אין כאן אנשים.
קלימרה אני צועקת לכיוון המים הכחולים והאיים שבתוכם.
הילדות צוחקות ומנסות להקפיץ אבנים במים.
אבל לא הגענו לכאן כדי להישאר,
אנחנו ממהרים לצאת לדרכנו אל העיר נפפיליו, העיר היפה ביותר ביוון, כך אומרים.

בבוקר הזה לא ידענו שבעוד כמה ימים שרפה עצומה תפגע באזור בו נמצא המלון.

אפידוורוס – התיאטרון העתיק בפלופונס:

בדרך לנפפיליו אנחנו עוצרים בתיאטרון העתיק באפידוורוס (Epidavros).

המקום מבוקש מאוד ואם אתם לא רוצים לפגוש המוני תיירים יורדים מאוטובוסים, תגיעו מוקדם בבוקר.

מסתבר שהאתר הוא מרכז של מקדשים לאל הרפואה, אבל אותנו מעניין רק התיאטרון.
אנחנו מתפעלים במיוחד מזה שהאמפיתאטרון פתוח, 14,000 מקומות ישיבה תחת כיפת השמיים.
אתם יכולים לדמיין קהל רב כל כך צופה יחד בהצגת תיאטרון?
לשם היחס האולמות הגדולים בתאטראות בארץ מכילים עד 1,000 מקומות.
אין כאן צוגים (צינורות הברזל אליהם מחוברים הפנסים) ואין צורך להשתמש בהגברה כי האקוסטיקה כאן מופלאה.

מדריכי התיירים הרבים שכאן מדגימים לתיירים את האקוסטיקה העוצמתית.
אם אתם מטיילים עם ילדים קטנים, נסו את ההדגמה הבאה, הם יעופו על זה:
מטפסים למעלה אל המושבים הגבוהים ביותר ועומדים בשקט.
מתנדב שנשאר למטה מטיל מטבע על ריצפת הבמה. את צליל המפגש של המטבע עם הרצפה שומעים עד למעלה. מדהים.

הבנות עולות ויורדות במדרגות כאילו כלום ואנחנו מטפסים עד למעלה וכמעט מתעלפים. חם כאן ממש.

בנוסף יש במתחם מוזיאון קטן, מסעדת – קיוסק תיירותית לאוכל מהיר וגלידות, וגן מוצל בו אפשר לעשות פיקניק.
המקום בהחלט מומלץ להפסקת מנוחה מדרך מאתונה לנפפיליו.

נפפיליו – 24 שעות בעיר היפה ביוון:

כמעט חצות, רונן ואני יושבים במרפסת החדר הצופה אל העיר העתיקה נפפיליו, שותים יין ומקשיבים לקולות הנגינה מהטברנות שבמורד הגבעה.

המלון שלנו שמנוהל על ידי משפחה, קטן ומקסים.
הוא ממוקם בראש הגבעה, בבניין עתיק ומשופץ שמשקיף על הים והעיר העתיקה.
יש בו רק ארבעה חדרים והם מרוהטים בריהוט עתיק, בדיוק כמו שאני אוהבת.

זה היה יום עמוס מאוד.

היום שהתחיל במפרץ הסרוני הסתיים בנקודה הצפונית ביותר של מפרץ ארגוליס, בעיר נפפיליו.
הגענו לכאן בצהריים.
המלון ממוקם בעיר העתיקה ומסתבר שאי אפשר להיכנס לאזור עם רכב.
אנחנו לא מתבאסים כי הגוגל מפס מראה שהמלון נמצא במרחק 6 דקות הליכה בלבד. בקטנה.
אנחנו נפרדים מהמזגן שבאוטו ומתחילים לגרור את המזוודות על מרצפות העיר העתיקות.
טק טק טק מלווה את צעדינו שאון הגלגלים של המזוודות, שמקפצים על אבני הרחוב העתיקות.
האפליקציה מובילה אותנו לתחתית גרם מדרגות אבן צרות.
אוי לא, צריך לטפס.

אלוהים זה לא נגמר.

אנחנו קורסים מתחת לעץ תות גדול, בחברת חבורת חתולים מעולפים. 38 מעלות בצל.
זהו.
אני מודיעה לכולם שאני לא ממשיכה. בחום הזה לא זזה.

רונן רואה שאין עם מי לדבר והולך לחפש לבדו את המלון, אני נשארת עם הילדות והמזוודות מתחת לעץ התות.
ימה מחזיקה חזק את בקבוק המים האחרון שנשאר.
כעבור זמן שמרגיש כמו נצח, רונן חוזר עם בחור יווני חסון שבא להציל אותנו.

המלון נמצא בראש הגבעה, הוא אומר. אי אפשר לעלות לשם ברגל עם המזוודות.
צריך להתקרב לשם עם הרכב.

טק טק טק מקרקשים גלגלי המזוודות בדרכן חזרה לרכב.
אני מנסה לשמור על קור רוח מול היווני ולבכות רק בלב.

החניה החדשה מרוחקת גם היא מהמלון אבל הדרך, תודה לאל, בירידה.
טק טק טק אנחנו גוררים את המזוודות בירידה.

החדר מחכה לנו יפה וקריר.
אנחנו נשכבים באפיסת כוחות על המיטות הנעימות.
מסתבר שבקיץ בפלופונס לא מסתובבים בחוץ בין 12:00 ל 17:00.
ברור שידעתי, רק ששכחתי.

לקראת הערב יורדות הטמפרטורות והעיר מתעוררת לחיים.

אנחנו עולים למצודת פלמידי Palamidi Castle‬ שנמצאת כמו כל המצודות בעולם, בראש הר גבוה.
זאת מצודה ונציאנית ממנה אפשר להשקיף על העיר היפה, הנמל ואי התליין.
אנחנו נסענו לפתח המצודה ברכב, אבל אם אתם מזוכיסטים, אפשר לטפס לכאן ב 1,000 מדרגות תלולות.
הכניסה לאתר בתשלום.

בתוך הים, בכניסה למפרץ ניצבת כמו אי קטן, המצודה הונציאנית בורצי Bourtzi.
את המצודה היפה רואים היטב ממרפסת החדר שלנו.
אפשר להגיע אליה בשיט, סירות תיירים עושות את הדרך שוב ושוב. אנחנו לא הרגשנו צורך.
קראתי שבעבר התגורר במצודה התליין, סיפור מעניין שכדאי לבדוק בהזדמנות.
בכל אופן תמונת הנמל כשברקע הטירה שבמים עוצרת נשימה ומזוהה היטב עם נפפיליו.

העיר נפפיליו בנויה בסגנון ונציאני, מלאה בסמטאות אבן צרות, כיכרות ובתי אבן עם גגות רעפים אדומים.
יש כאן אפילו גלידה איטלקית ואפשר לבקש טעמים ללא גלוטן. .
העיר העתיקה תיירותית מאוד. עמוסה בבתי קפה, מסעדות וחנויות מזכרות ומותגים.

אני רוכשת לי באחת מחנויות התיירים כפכפי איפנמה עם נצנצים ומרגישה מוכנה להמשיך במסע אל החופשה היוונית שלי.
למחרת אנחנו מתעוררים מוקדם, לארוחת הבוקר שמוגשת בחצר המלון.

עדכנו מראש את בעל המלון שאנחנו לא אוכלים גלוטן והם התארגנו בהתאם.
השולחן שלנו מתמלא בירקות טריים, יוגורטים, גבינה צהובה, לחם, קרקרים וריבות, שני סוגים של קורנפלקס. והכל ללא גלוטן, במיוחד בשבילנו.
מיץ התפוזים נסחט במקום והילדות מבקשות עוד ועוד ועוד.
בסיום הארוחה, הזוג המקסים נותן לנו שקית עם קופסאות הקורנפלקס, הלחם וריבות קטנטנות.
שיהיה לכם לדרך, הם אומרים.

אנחנו נפרדים וממשיכים בדרכנו.

חצי האי מאני – האזור הכי מפתיע ביוון:

המסע שלנו בפלופונס ממשיך אל חלקו הצפון מערבי של חצי האי מאני, בחבל לקוניה.
אנחנו יוצאים מנפפיליו ועולים על אוטוסטראדה נוחה.
לאחר כשעתיים אנחנו חולפים על פני העיר קלמטה, העיר הגדולה באזור מאני ופונים לכביש צר ומפותל העובר בתוך יער.

כשהכביש מתחיל לרדת לכיוון הים נחשף קו החוף הקסום של צפון חבל מאני.
כפרים קטנים, מפרצונים וים באלפי גווני טורקיז.
זה ללא ספק אחד מהכבישים היפים שנסעתי בהם.

אנחנו עוברים דרך הכפר היפה קרדמילי.
משני צידי הכביש הצר שחוצה את הכפר, בתי אבן עתיקים שהפכו לגלריות ולבתי קפה.
כל כך יפה כאן שאנחנו מחליטים לעצור להפסקה.
אנחנו נוסעים דרך הסמטאות הקסומות אל מסעדת חוף קטנה.

נסענו עד כאן כשלוש שעות ללא הפסקה.
טוב שעצרנו כי רק כשאנחנו יורדים מהאוטו ומחלצים עצמות, מרגישים את תשישות הגוף.

אנחנו מוצאים שולחן קטן פנוי, מול הים.
תקרת המסעדה היא סוכת גפן, השולחנות הקטנים מצופים במפת שעוונית משובצת כחול ולבן.
מצד אחד הים ומהצד השני בוסתן תאנים ועצי זית.
השולחנות כל כך קרובים למים שהרוח מהים מאיימת להעיף את המפות.
מזל שהן מחוברות בקליפסים כאלה, כמו שהיו לסבתא שלי.
יש כאן אוירה של פעם.
אנחנו מזמינים פרפה (קפה יווני קר ומריר), צ'יפס, אבטיח וסלט יווני.
השילוב מוזר, אבל זה מה שיש להם ללא גלוטן.

מכאן אנחנו ממשיכים לבית שלנו לשבוע הקרוב, בכפר הדייגים השכן, אגיוס ניקולאוס.
הבית של סבתא טוטה, שלא נשכח לעולם.

המסע שלנו בפלופונס ממשיך אל חבל מאני המסתורי – לקריאת הפוסט על מאני

מלונות מומלצים בפלופונס:

בחלק הזה של המסלול שלנו בפלופונס, אני יכולה להמליץ על המלונות הבאים

• Acronafplia Pension A – מלון בוטיק קטן ומקסים בעיר נפפיליו.
• קוקיניס – מלון דרכים מומלץ ללילה, בדרך אל או משדה התעופה באתונה.

רצינו לראות בפלופונס באזור נפפיליו ולא הספקנו:

כפר הדייגים Tolo – כפר דייגים קטן ומקסים הנמצא 10 דקות נסיעה מנפפיליו. מספרים שיש בו חוף מעולה, מסעדות מצוינות ואוירה יוונית חמה. כל אלה מושכים לפה תיירים מכל העולם, גם מישראל.

מיקנה Mycenae – במרחק כ- 25 דקות נסיעה מנפפיליו, נמצא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים בפולופונס. העיר העתיקה מיקנה שלה חלק משמעותי באיליאדה והאודסאה. מיקנה היא בירת ממלכתו של המלך אגממנון, שהקריב את ביתו איפיגניה לפני צאתו למלחמה ונרצח בשל כך על ידי אישתו הזועמת. חלק מהעתיקות שנמצאו כאן, מוצגות במוזיאון האקרופוליס שבאתונה, מוזיאון מדהים שחובה לבקר בו, אגב.
אנחנו לא בטירוף על אתרים ארכיאולוגיים, בטח שלא באמצע הקיץ הלוהט של הפולופונס, אז ויתרנו בקלות.