עמק המעיינות – טיול רטוב ונפלא

סיפור טיול בשלוש מערכות: נחל הקיבוצים, עין מודע ועין שוקק

בטח שמתם לב שנהיה מאוד צפוף במדינה שלנו. המדינה קטנטנה ואנשים בה הרבה.
אין מקום על המדרכות, הכבישים פקוקים, אי אפשר למצוא פיסת חול פנויה להניח עליה את המגבת בים בשבת,
להתחיל מסלול טיול בשעה 11:00? מיותר. אין מקום אפילו להשאיר את האוטו.

מוצאת את עצמי מחפשת מסלול טיול לפי מילות חיפוש: מסלולים שאף אחד לא מכיר. עוד רגע אתחיל לחפש לפי טיולים שאף אחד לא רוצה.
ופתאום ביום ה – 84 לחל"ת הברקה! נעשה מהלימון לימונדה!
אנחנו ממילא מובטלים והילדות יצאו לחלוטין מהשוונג של הלמידה בזום. אז נטייל באמצע השבוע.

והכי כייף בקיץ – טיול רטוב. הזדמנות נהדרת לטייל בעמק המעיינות שידוע כמקום שלא מומלץ להתקרב אליו בסופי השבוע.

יום גדול ממתין בפתח זה היום שלה – נחל הקיבוצים:

עמק המעיינות.
עד לפני עשר שנים הוא היה סתם עמק בית שאן והבית של הגבעתרון.
אלא שאז תושבי המקום כנראה עשו קורס בשיווק, והבינו שמיתוג הוא השחור החדש.
אף אחד לא רוצה לטייל בעמק בית שאן אבל כולם ירצו לטייל בעמק המעיינות.
מאז אי אפשר להתקרב למקום בשבת, פשוט אין מקום.

אז בבוקר יום שלישי אנחנו מחנים את האוטו מתחת לעץ בכניסה לנחל הקיבוצים.
די ריק פה. כמה אנשים שוחים בנחל תכול נחמד והגזלן כל כך פנוי שהוא מתנדב להסביר לנו איך כדאי לטייל פה ומאיפה להתחיל.
אנחנו מתקדמים בשביל הסלול. משמאל הגלבוע עצום וגאה. חם מאוד.
הצמחייה צהובה. ובתוך הצהוב הזה הכחול של הנחל. שקט. ציפורים מצייצות. קרוב לסוף השביל אנחנו נכנסים למים.
מכאן נעשה בשחייה את כל הדרך חזרה.

המים קרים ונעימים וכל הנעימות הזאת גורמת לנו לצחוק.
על גדות המים סופים גבוהים ואקליפטוסים, צמחי פטל ותאנים.
במים רק אנחנו והדגים שמדגדגים את כפות הרגליים. וגולת הכותרת – מתחת לכבישים הקטנים עובר הנחל לצד השני דרך צינור גדול.
הצינור הזה משמש כמגלשת מים וזה היסטרי. כל כך כייף שאנחנו חוזרים שוב ושוב לצינורות, עד לצינור האחרון בו מסתיים המסלול. מזמן לא צרחתי ככה בצחוק.

יום גשום כבר סוף עונה – עין מודע:

אנחנו רעבים מאוד. עולים לאוטו וממשיכים למעיין קרוב ששמו עין מודע, שם נוכל לאכול על שפת המים.בדרך אנחנו עוצרים ליד שדה חמניות. הן נבולות כבר. חבל, לא יהיו לי תמונות עם חמניות צהובות וחייכניות כמו לכולם.
אני קוטפת מראש הפרח שני גרעינים כדי להראות לילדות מאיפה הם נולדים.
עוצרת בהמשך ליד שדה עגבניות. הן אדומות וחמודות ואני מתכופפת לצלם אותן מגובה האדמה, מתפללת שלא יפתיע אותי נחש.

היי
מישהו קורה לי.
אני מסתובבת ורואה קיבוצניק בתוך טנדר גדול, על ראשו ראסטות ובנדנה.
אני מנסה לכסות את הטוסיק עם הגופייה, אבל היא קצרה מידי.
מה חשבתי לעצמי כשיצאתי מהנחל ונשארתי בבגד ים? ברור שלא חשבתי שיש בעמק הזה אנשים.
מנסה להגיע להחלטה מהירה אם להישאר בכריעה המביכה הזאת או להישכב בין העגבניות והנחשים ולהעלם.
היי. אני עונה ויודעת שהפנים שלי אדומות יותר מהעגבניות.
שתיקה.
אני מסתכלת על הקיבוצניק. הוא מקסימום בן 30, שרירי ושזוף. כשתגמר הסיטואציה המביכה הזאת לא אכניס יותר לפה אוכל לעולם, אני מבטיחה לעצמי. מקסימום כמה עלי חסה וגם זה רק בחגים.
את יכולה לקטוף עגבניות. הוא אומר.
מה פתאום? לא נעים לי אני עונה.
תקטפי לך. הוא אומר שוב.
זה השדה שלך? אני שואלת ורואה שעוד קיבוצניק הגיע, רכוב על טרקטור וחונה מאחוריו.
אולי יש עוד כמה חברים שרוצים להסתכל על הבושה הזאת? אלוהים, למה הגופייה שלי כל כך קצרה?
כן. זה השדה של הקיבוץ. תקטפי לך עגבניות ותקחי הביתה.
תודה. אני מצייצת בקול חלוש.
הקיבוצניק מנופף לי לשלום ונוסע, הטרקטור נוסע אחריו.

רק עכשיו אני מעיזה להתרומם. קוטפת כמה עגבניות ונכנסת לאוטו.

ראית מה היה פה? אני שואלת את רונן שניצל את הזמן להתעדכן בחדשות.
לא. מה קרה? הוא מרים את הראש מהטלפון.
כלום, אני אומרת.

אנחנו מגיעים לעין מודע, סוחבים בחום את הצידנית הכבדה.
איזה יופי. חוץ מאיתנו ומפלוגה ח' 2 ממש ריק פה.

אנחנו כל כך רעבים.
אני אוכלת: ביצה קשה, ירקות, פשטידת בטטה, קלחי תירס, אבטיח ועוגת בננה.
בביס האחרון נזכרת בהתחייבות בנוגע לאכילת חסה בלבד ונופלת לדכדוך.
לעומתי לפלוגה ח' 2 יש מצב רוח נהדר.
הם מאוד אוהבים מוסיקה ויש להם ברוך השם רמקולים עוצמתיים.
בחוסר ברירה אנחנו זורמים עם עומר אדם אבל כשהם שמים את דקל ועקנין אני שולפת את הקטנה מהמים ומודיעה לכולם חגיגית שממשיכים הלאה.
את העגבניות אני שומרת למזכרת.

שיר כאב – עין שוקק והשביל הרטוב:

הנוסחה של המטיילים – ככל שקשה להגיע יהיו שם פחות אנשים.
לכן אנחנו הולכים בשמש היוקדת לכיוון עין שוקק, שמרוחק יחסית מהחניה.
חם מאוד. משני צידי השביל שדות חרושים.
מרחוק רואים את קיבוץ ניר דוד.

כשהייתי קטנה טיילתי בקיבוץ עם אמא ואבא.
הגענו לכאן אחרי שבילינו בסחנה. החום היה בלתי נסבל.
שער הקיבוץ בזמנו היה פתוח ואפשר היה להיכנס לקיבוץ. והקיבוץ כמו נווה מדבר מלא בצמחייה ומוצל, עד שאפילו נהייה קצת קריר.
עמדנו על הגשרים מעל נחל האסי והסתכלנו במים.
המים היו כל כך שקופים שאפשר היה לראות את הדגים שוחים להם. על המים שטו ברווזים ואמא הראתה לי שני ברבורים לבנים. א
לה היו הברבורים הכי יפים בעולם ואני רציתי להסתכל עליהם שעות. בפעם הבאה ראיתי ברבורים רק 30 שנים אחר כך, באירופה.

בכל אופן, היום כבר אי אפשר להיכנס סתם ככה לקיבוצים ולהסתכל על המים. השער סגור והשומרים בכניסה מאוד קשוחים.

כל כך השתוקקתי כבר להגיע לעין שוקק, החום איום והילדות לא הפסיקו לקטר על מר גורלן. ואז הוא הופיע.
המעיין הכי יפה וצלול שראיתי אבר. מיקמנו את השמיכה ממש על שפת המים, בצל עץ תאנה ונכנסנו לשחות.

על המים היו פזורים עלי כותרת קטנטנים של פרחים צהובים. קשה לי לתאר את יופי המקום ואת נעימות המים.
אתם מכירים את התחושה שהלוואי ולא יגמר לעולם? אז כזה.
אחרי שנרגעתי התפנתי לבחון את שאר יושבי המעיין.
משפחה דתית, משפחה ערבית, שני בחורים צעירים עם נרגילה, שתי קיבוצניקיות צעירות מהממות בביקיני, שני גברים עם בקבוק ויסקי ו…מוסיקה.
הבקבוק כבר היה בחצי הגובה ונראה שלא היה להם ממש כוח לתת בדי ג'י. אז הם שמו גלגלצ. מאוד מגוון. הדורז, ר אי אם, אייל גולן, אליעד נחום ואז זה הגיע. מאיר אריאל.

שיר כאב, עובר ושב
איזה מזל אני שר עכשיו
שיר כאב כל פעם חוזר
אז אני שר עכשיו – אולי זה עוזר.

היש יותר מושלם מזה? מעיין צלול? מאיר אריאל? כמעט בכיתי מרוב אושר.
שני הגברים עם הויסקי שרו בקולי קולות. הם הכירו כל מילה.
אני הצטרפתי בעיקר בפזמון. גם רונן.
הבחורים עם הנרגילה חייכו והצעירות בביקני אכלו אבטיח והתנדנדו לצלילי המוסיקה.

אחרי שיא כזה, כבר אין לאן להתקדם.
נפרדנו מכולם והמשכנו לתוך מסלול קצר שחוצה צמחייה צפופה ומוביל לבריכה ענקית נוספת בה משתקפים עצי אקליפטוס.

בדרך הביתה הסתכלתי על העגבניות שקטפתי.
הלוואי שאפשר היה לשמור אותן לתמיד ולהיזכר ביום המקסים הזה, בעמק החם עם המעיינות הקרירים והאנשים שהם הכי לא הומוגניים.

נחל הקיבוצים – מתכון טיול

מיקום: עמק המעיינות, סמוך לקיבוץ ניר דוד
מסלול: מעגלי
אורך: כ – 2 ק"מ (1 בהליכה על היבשה, 1 בשחיה)
משך המסלול: כשעתיים
נקודת התחלה: בוויז – חניון נחל הקיבוצים
נקודת סיום: כנ"ל
סימון שבילים: סימון פנימי וברור. מהחניון ממשיכים בהליכה קצרה לבריכת הקיבוצים, ומשם בשביל סלול לאורך נחל הקיבוצים עד היכן שתבחרו. תכנסו למים וחיזרו לברכת הקיבוצים – הפעם בהליכה/שחיה.
בכמה מילים: טיול רטוב ומקסים, המים נעימים לאורך כל השנה, לאורך הנחל צמחיה עשירה ולעיתים נדמה שזה האמזונס בקטן (לא הייתי, אבל ככה דמיינתי), המים נקיים, בתחתית המים בוצה. לעיתים המים עמוקים ממש. חובה נעליים להליכה במים, בגד ים, מצופים לילדים שלא שוחים כהלכה, תיק נגד מים לשמירה על הסלולריים וכו. מי שלא מוכן להסתכן בהרטבת הציוד – שילך לאורך המים ויסבול או שישאיר באוטו. שמש מלאה לאורך כל המסלול, אין צל להצטייד בהתאם – כובעים, מים, קרם מגן מהשמש. גולת הכותרת: צינורות מים שעוברים מתחת לכביש משמשים כמגלשת מים מדהימה. איזה כייף! פיקניק וצל – סביב בריכת הקיבוצים, סמוך לחנייה.
עונה: כל עונות השנה, מלבד החורף. המים שומרים על טמפרטורה נעימה של 24 מעלות לאורך כל השנה, אבל בחורף קר מידי לצאת מהמים. מסלול הליכה במים המרעננים, לכן אפשרי גם כשחם. לקחת בחשבון הליכה כ- 20 דקות בשמש, ללא צל, עד תחילת המסלול הרטוב.
דרגת קושי: הכי קל בעולם, בתנאי שאתם יודעים לשחות.
כלבים: פחות (בגלל השחייה במים עמוקים, יחסית לזמן ממושך)
מדד נקיון: 8. על פניו ניראה נקי אבל מי שרגיש ללכלוך כמוני, יראה סמוך לגדות המים בקבוקי פלסטיק צפים ועוד.
מדד צפיפות: טיילנו באמצע יוני ביום חול בבוקר, היה ממש ריק ונעים. בסופי שבוע וחגים – עמוס כאן מאוד.
משפט סיכום: להתגלץ' בצינורות זה מושלם. נסו, אי אפשר להפסיק.
ציון: 9

עין מודע – מתכון טיול

מיקום: עמק המעיינות
מסלול: קווי (הלוך חזור)
אורך: מהחניה הליכה של רבע שעה. רוב הדרך בשמש הלוהטת.
משך המסלול: זה לא מסלול, זאת בריכה. עד שימאס לכם.
נקודת התחלה: בוויז – עין מודע
נקודת סיום: כנ"ל
סימון שבילים: סימון פנימי וברור. מהחניון ממשיכים בעקבות האנשים בהליכה קצרה עד לעין מודע.
בכמה מילים: מעיין הנובע לתוך בריכה גדולה יחסית, עמוקה מספיק כדי לשחות ורדודה מספיק כדי שמבוגר יוכל לעמוד בה. טמפרטורת המים נעימה מאוד. סביב הבריכה חורשת אקליפטוסים. בין העצים פזורים שולחנות קק"ל. מאוד נוח לעשות כאן פקניק. לטעמי צפוף ומסודר מידי. אפשר לוותר.
עונה: קיץ ואביב, כי בלי להכנס למים באמת שאין מה לעשות כאן.
דרגת קושי: קשה להתמודד עם הצפיפות והמוסיקה הרועשת.
כלבים: אפשר, אבל קחו בחשבון שאם יש לכם כלב זאב ענק ואתם זורקים לו כדור למים, כדי שיביא לכם אותו – יתכן והכלב יפגע בילד שבדיוק שוחה שם. במו עיני ראיתי.
מדד נקיון: 8
מדד צפיפות: טיילנו באמצע יוני ביום חול בבוקר, היו כאן יותר מידי אנשים שעשו על האש, שמעו מוסיקה וכו
משפט סיכום: אפשר לוותר, באמת שאין צורך להתאמץ ולהגיע לכאן. תשאירו את המקום לפלוגה ח' 2.
המלצה מחוץ למסלול: משני צידי הכביש המוביל לעין מודע וסביב שטח הבריכה עצמה – אפשר לראות שדות חמניות, גידולי עגבניות, אבטיחים, מלונים ותירס. הנוף נהדר, המראה מרשים והצילומים שתצלמו כאן יהיה מרהיבים. אל תקטפו בלי רשות, החקלאים כאן עובדים מאוד קשה כדי להצמיח חיים על האדמה.
ציון: 7