נחל רקפת – טיול מקסים על הר הכרמל

חשקה נפשכם לטייל בשבת על הר הכרמל, אבל לא בא לכם להצטופף עם המוני מטיילים?
נחל רקפת הוא המסלול שלכם.
בדיוק כשחשבתי לאן נטייל בשבת, יהודה סימס לי.
רוצים לטייל? הוא שואל.
בטח, אני עונה, איזו שאלה.
כל אוהב טיולים צריך פרטנר כמו יהודה.
כייף לטייל איתו. יהודה אלוף במסלולים וכיאה לאיש הייטק הוא מצויד באפליקציות ומפות מדויקות.
מעניין לדבר איתו והוא נוהג להפתיע בכיבוד לא צפוי, למשל אננס או קוקוס.
תארו לעצמכם להתיישב מול הנוף אחרי עליה קשה במיוחד ופתאום יהודה מוציא אננס קר וצהוב כמו שמש מתוך ציידנית קטנה, מנקה את הקליפה הדוקרנית ומגיש לכל אחד פלח מתוק וחלקלק.
רק בשביל זה שווה לטייל.
אגב, יהודה הוא גיסי והילדים שלו, שהם בני דודים של הבנות שלי, שמחים מאוד לבלות יחד, אבל אני אובייקטיבית.

אז יש פרטנרים מעולים לטיול, יש מועד ושעה, אבל לאן?
יהודה אומר שצפוי מזג אויר חם מאוד ושחייבים מסלול מוצל.
סגרנו על נחל רקפת שעל הר הכרמל, בדיוק באמצע הדרך בייננו.
מבחינתי הטיול התחיל ברגע שיצאנו מתל אביב ועלינו על כביש החוף.
משמאל לכביש הים ובתי הטורקיז של הכפר ג'סר א זרקא נראים כמו אבני טורקיז יקרות.
מעל ברכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל חגות ציפורים נודדות.
שדות החיטה הקצורים מלאים בבאלות (קוביות חציר) במרחקים שווים אלה מאלה וכיפת הזהב נוצצת מעל המסגד בכפר פארדיס.
כרמי הענבים שבצידי הדרך הצמיחו עלים עשירים וירוקים. אגב זו התקופה לגלגל מילוי מתקתק חמצמץ בתוך עלי גפן טריים.
כל כך נהנתי מהדרך שכמעט הצטערתי שבצומת אליקים צריך לפנות שמאלה לכיוון דליית אל כרמל.

נסענו עד למוחרקה, באחד מהכבישים היפים בארץ.
הכביש חוצה את רכס הכרמל בצידו הדרום –מזרחי. מצידי הכביש דוכנים בהם מוכרים התושבים הדרוזים פיתות דרוזיות מרוחות בלבנה ביתית, דבש, שמן זית, זיתים וכנאפה.
כולם יהיו נהדרים לארוחה בשטח. למי שמתעקש, אפשר למצוא גם ג'חנון.
תימני.

מעטים השלטים בדרך וגם הקליטה הסלולרית לא משהו משום שתושבי המקום מתנגדים לקרינה ומדללים אנטנות. תסמכו על הוויז הוא ייקח אתכם למקום הנכון.
שערו של המוחרקה נעול.
שווה לחזור לכאן כשיתאפשר, הנוף הנשקף מכאן אל עמק יזרעאל והגליל, עוצר נשימה והסיפור על המנזר מעניין.

הטיול בנחל רקפת:

המסלול קווי ולכן יש להקפיץ רכב שיחכה בנקודת הסיום (אל דאגה, הסבר מפורט בהמשך במתכון הטיול).
אני נשארת עם חבורת הילדים עד שישובו הגברים מכל העניינים הפרוצדורליים.

בינתיים אנחנו מתקדמים בשביל המסומן באדום, פנימה אל תוך החורש הצפוף. בוחרים מקום נעים לעצירה וממתינים.
מסביב עצי אלון ואלה ארץ ישראלית, חוטמיות, זעתר, בבונג, דרדרים ופרפרים לבנים. דבורים מזמזמות פועלות להעביר אבקנים בין הפרחים.
אני מצלמת את הילדים ומגלה שצילמתי במקרה דבורה בזמן תעופה. אני צוחקת למראה הצילום. גם הילדים צוחקים.

לפתע יוצאים מתוך הסבך שני גברים, אחד אוחז בסכין ופטיש, השני ברגזן.
אימא'לה.
אני לבד עם הילדים, כן?
בתוך רגע הילדים לידי, אני מרגישה שהם דרוכים.
אני מזכירה לעצמי שיש לי מספיק נסיון חיים, כדי לדעת שמה שאנחנו חושבים שהוא המצב, לא תמיד יהיה המצב.
אני מקשיבה ומבינה ששני עוברי האורח דוברי האיטלקית לא מתכנים לעשות לנו כל רע, להפך.
הם כאן כדי לסמן שביל ביער, כנראה לטובת הנזירים של המוחרקה.
אנחנו מסתכלים אלה על אלה וברור שהם מבינים איך עלולה להתפרש הסיטואציה ולכן אומרים לי באנגלית:
אל תדאגו, אנחנו רק מסמנים את השביל.
ובעברית: שבת שלום.
יהודה ורונן מצטרפים, מופתעים מזה שכבר יש לנו חוויה לספר. אנחנו ממשיכים אל תוך היער.

רוב הדרך מוצלת ומידי פעם הנוף נפתח אל גבעות וגאיות, הצמחייה ירוקה.
למרות שמו של הנחל, לא ראינו אפילו רקפת אחת. ברור, עכשיו חודש מאי.
כדי לראות רקפות בנחל רקפת, צריך לשוב לכאן בחורף.
הילדים כרגיל מטיילים רק בשביל הפסקות האוכל והמבוגרים בשביל הפסקות הקפה. המסלול מציע שפע של מקומות אדירים בדיוק למטרה הזאת.

הדרך הנוחה עוברת בנעימים וללא קושי. אפשר לשוחח בלי להתנשף ולתת לילדים לרוץ קדימה ללא חשש. עד שמגיעים לנחל, שכמובן יבש.
תוואי הנחל במגמת ירידה, לעיתים צריך להתגבר על מפלים קטנים שיצרו המים, לעבור בזהירות בין אבנים קטנות ולקפוץ בין סלעי ענק.
יש בדרך אפילו סולם יתדות אחד אליו יורדים מגובה כשלושה מטר. בהחלט מאתגר.
אני לא אוהבת שעוזרים לי ובאמת הצלחתי לרדת ללא עזרה, יש!

הפסקת קפה נוספת בסופו של הנחל המוצל ואנחנו יוצאים אל דרך נוחה. כמו תמיד בסוף טיול יש עליה. אל דאגה, מדובר בעליה סופר סבירה.
המסלול מסתיים בכרם זיתים עתיק ויפיפה, בין העצים רועות פרות ועגל קטן יונק.

הנוף פתוח וניתן לראות את המוחרקה, נקודת ההתחלה שלנו, קטנה ורחוקה.
איזה סיפוק לראות את הדרך המשמעותית שעשינו.
ללא ספק, זה היה טיול אחרי קורונה מושלם!

אוהבים טיולי מים? להמלצות הכי טובות לקיץ לחצו על הקישורים הבאים:
נחל כזיב
עין תינה ונחל בניאס תחתון
עמק המעיינות
עין פרת

נחל רקפת– מתכון טיול

מיקום: הכרמל, הרכס הדרום מזרחי
עונה: אביב, סתיו, יום נעים בקיץ. אחרי גשם כדאי ללכת בזהירות במקומות מסויימים, כיוון שאבני הנחל הגיריות מחליקות, ולא מומלץ ביום הכי חם בשנה כיוון שחלק קטן מהמסלול אינו מוצל
מסלול: קווי
אורך: כ – 5 ק"מ
משך מסלול: 5 שעות כולל הפסקות רבות
דרגת קושי: בינוני. כולל הליכה בנחל בין סלעים גדולים, סולם יתדות אחד. מתאים לילדים מעל גיל 7 המורגלים בהליכה
כלבים: פחות (בגלל הסלעים וסולם היתדות)
נקודת התחלה: בוויז – המוחרקה
נקודת סיום: דרך עפר סימון שבילים אדום, כשלושה ק"מ מצומת אלייקים מצד ימין. לעבור מעבר פרות ולהחנות.
סימון שבילים: אדום. במספר מקומות הסימנים קצת דהו, שימו לב. אפשר לסמוך על הסימונים, אין צורך באפליקציות.
מקומות להפסקת קפה: אינספור, מדהימים ++
אופי: מגוון – נוף, יער, נחל יבש, מעט בשמש הרבה בצל
מדד נקיון: 9 איזה מזל! המסלול נקי, שרק יישאר כזה
מדד צפיפות: טיילנו ביום שישי ובקושי פגשנו מטיילים. לפי השמועות גם בשבתות לא צפוף כאן.
המלצה מחוץ למסלול: אם יש עדיין כוח אפשר לטייל בשוק הנהדר של דליית אל כרמל ולקנות קופסה מלאה בבקלוות הכי טובות בעולם.
המלצה ללא גלוטן: מסעדת עין הואדי המעולה, נמצאת לא רחוק מכאן ברח' העצמאות בעיר התחתית, חיפה. במסעדה מנות רבות ונפלאות ללא גלוטן וההקפדה כאן היא מעל ומעבר. אנחנו משוגעים בעיקר על הממולאים, המקלובה והחומוס. עלי הגפן כאן פשוט מושלמים. למנה אחרונה אפשר לקחת מלבי מצוין. המסעדה מעולה גם לאוכלי הגלוטן, כך שכולם יצאו מכאן מרוצים. לובנה בעלת המסעדה היא אחותו של השחקן נורמן עיסא. לא קשור לאוכל, אבל נחמד לדעת.
משפט סיכום: רק אוכל מעניין אותה זאת
ציון: 9